We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

מ​א​י​ר ב​נ​א​י - ו​ב​י​נ​י​ה​ם

by Meir Banai

/
1.
מה את מנסה לומר לא אכפת לי מה מאוחר כל כך עכשיו ואין כאן אהבה מבטים נפגשים ואנחנו שני זרים. את היית יפה כל כך אז במסיבה בעינייך השתויות הצעת לי אהבה האורות עמומים ואנחנו כבר עוזבים. רוח בשדרה, את כאן לצידי לילה יעבור בביתך או בביתי ובנגיעה יש בה גם תקווה שאת האחת שחיפשתי בדרכי. אבל זה סיפור נוסף של אהבה קצרה והאש שבערה כמעט מיד כבתה בלי כאב, בלי דמעות כאן דרכינו נפרדות שוב למעגל בו אני לכוד בן לוקח בת ורוקד איתה ריקוד שוב מהתחלה דלת תיפתח וכשאכנס, להיכן אני נכנס? בלי כאב, בלי דמעות
2.
והאור בחוץ משתנה אני לא מבין מה קורה מחשבות רודפות את ראשי מנסה לחזור לעצמי מה קורה פתאום חום הופך לקור כשאני אבוד בשביל כלום לא מסתדר אור הופך לצל משהו נורא מתחיל המציאות כמו החלום והמשמעות לעוד יום היא בלבול נוסף ופחדים השדים כולם כבר ערים מה קורה פתאום חום הופך לקור כשאני אבוד בשביל כלום לא מסתדר אור הופך לצל משהו נורא מתחיל אל המים אל הרוח אל האהבה אל הים ואל השמש אל היבשה רק הראה לי ת הדרךמן האפילה זה אני עומד בחושך ולוחש תפילה הימים ההם הרחוקים שהיו כל כך מוארים נעלמו עכשיו מאחור אני מחפש איך לחזור מה קורה פתאום חום הופך לקור כשאני אבוד בשביל כלום לא מסתדר אור הופך לצל משהו נורא מתחיל אל המים אל הרוח אל האהבה אל הים ואל השמש אל היבשה רק הראה לי ת הדרךמן האפילה זה אני עומד בחושך ולוחש תפילה
3.
על הר בין הגאיות, בתוך שקט של חולות רגליה היחפות, שם הן מהלכות מזמן היא עזבה הכל, רוצה במדבר לגדול ציור שציירה אתמול עף לו עם החול בואי, כך לוחש המדבר בואי, לוחש ושר בואי, כבר מיצית את הכל את כמו רוחות בחול, בחול עיניה הרעבות את כל הצבעים שותות הערב לאט יורד כמו נווד בודד יושבת מול מדורה יפה, כמה היא יפה ושקט עוטף אותה על ההר שלה בואי, כך לוחש המדבר...
4.
מילים ולחן: מאיר בנאי
5.
מול הפחד, מול כאב כשהרוע מתקרב. מול הכח האלים, נגמרות לי המילים. כשדרכי כבר, חסומה ובנפש מהומה. כשפושטים בי הצללים, נגמרות לי המילים. שר אל שמיים אפורים, אל פתחי הרחמים, לא מוצא את המילים. שר הניגון שבי זורם, הוא עוטף,הוא מרחם ואני בו מתנחם. כשנשארתי לבדי, בך רציתי, לידי. אך פנייך מתנכרים, נגמרות לי המילים.
6.
כך עכבר העיר לי מספר, בין בניינים שהלילות שבעירו הם החיים ועכבר הכפר בתוך שדה, כך לי אמר: ריח מתוק של פרדסים זה העיקר. וביניהם, וביניהם, אני הולך ואז חוזר יש בי מזה, וגם מזה, יש בי שניהם אז עכבר הכפר, על השקיעות הוא מספר וידידו, זה מהעיר, שוב ממהר. וביניהם, וביניהם, אני הולך ואז חוזר יש בי מזה, וגם מזה, יש בי שניהם וביניהם, וביניהם, על שפת הים שקט מוצא ואז ברחוב סתם נהנה, יש בי את זה
7.
כשהייתי ילד האמנתי בפיות ואותן ראיתי גם עפות, גם משחקות ואז התבגרתי הפיות לא נעלמו אך אותן הסתרתי אנשים בהן פגעו ארץ רחוקה מנגנת בראשי צליל של קסם שנשכח ארץ אבודה ואני שם לבדי והאור שבה הוא רך ויהיה לי ילד הוא יבנה לו עולמות אז נחלום ביחד נשחק עם הפיות
8.
הקרקס הגיע יש כרזה על קיר כל אחד יודע כל אחד בעיר אני בא בערב לאסוף אותך ונצא ביחד אל חלום נשכח את יודעת פעם שם בילדותי זה היה כמו קסם שכישף אותי וצללתי פנימה לתוך הכישוף אז עוד לא שמעתי על ליצן עצוב ובכל יום שם הייתי וזוכר שרציתי רק איתם כל הזמן לנדוד לא שכחתי וכמעט שניסיתי ובסוף לא ברחתי עם הזמן עף לו עוד חלום כאן נשארתי וגם את נראית לי מאותו סיפור שם בשתי עינייך זה היה ברור אני בא בערב לאסוף אותך ונצא ביחד אל חלום נשכח
9.
את חושבת שאת האישה את חושבת שאת היפה אהבה אצלך זאת מלחמה אהבה אצלך זאת התשה והערב שיורד הוא קר כמו ליבך את צועקת הוא נשבר הוא מבקש מותק עכשיו את מרוצה משחקת בו כמו בכדור משתמשת בכל מה שאסור הכלים שלך הם השפלה ואחר כך תהיי אש במיטה הוא לכוד בתוך בועה שאת יצרת הוא רוצה להסתלק אולי מאוחר מותק עכשיו את מרוצה והשמש עולה ואת ערה מביטה בעולם לא מסכימה איך לפעול, איך לנקום הוא עזב לא השאיר שום סימן שום מכתב הוא ברח מכאב ממלחמה מחפש את דרכו הנקיה מותק פתאום זו את שבוכה הוא ברח מכאב ממלחמה מחפש את דרכו הנקיה מותק פתאום זו את שבוכה
10.
חומר נפץ זה מתפוצץ כאן בתוך ביתי זה בוער סביבי פחד והבלבול והתיסכול כבר בכל מקום איך אפשר לישון ככה כאן כל זה קורה יש עשן כהה על הדרך וכמו בערפל פחד מזדחל אל הדלת חומר נפץ זה מסתבך וזה מתמשך לא יודעים כבר איך הלאה איך זה ייגמר איך זה ייפתר למה כאן כל זה קורה יש עשן כהה על הדרך וכמו בערפל פחד מזדחל אל הדלת חומר נפץ
11.
ברחוב הריק עבר אדם לבוש טלית האוויר היה שקוף הפעם מתמיד זו העיר שלי לחשה מרצפת הבטון ואז שתקה איש לא שמע חתולים צייצו את שיר העצב המוכר כשיורד הערב מתאספים הם בכיכר ומשם עולים הם לשמים הסתומים ואתה תביט עכשיו ישר אל הפנים תתפלל לקדוש, תתפלל אל תחשוש תתפלל לקדוש, התפילה שבראש מי המעיין שהסתתרו בתוך גופך מתפרצים פתאום אתה שוחה בתוכך כשבהתבונן העיר הזאת היא כמו מלאך היא כמו הצער והעונג הנשכח תתפלל לקדוש, תתפלל אל תחשוש תתפלל לקדוש, התפילה שבראש רץ ברחוב מתנשף מאבד את הרחובות לא תוכל לשחק בחר לך בין העולמות העצים מסביבך מעגל שסוגר אותך והגוף קל עכשיו לך עם כל שעולה ממך ברחוב הריק עבר אדם לבוש טלית האוויר היה שקוף הפעם מתמיד זו העיר שלי לחשה מרצפת הבטון וירושלים שוב שקעה בתוך חלום

credits

released January 1, 1992

license

all rights reserved

tags

If you like Meir Banai, you may also like: